ערכים חדשותיים

ערכים חדשותיים

1:תדירות

2:גורם הסף

3:חד משמעות

4:משמעותית

5:התאמה לצפיות

6:הפתעה

7:המשכיות

8:הרכב (קומפוזיציה)

9+|10: התייחסות למדינות ולאנשי אליטה

11:התייחסות לאנשים

12:הקריטריון האחרון שמונים גלטונג ורוגה הוא השלילה או השלליות

1.      תדירות

"תדירותו של אירוע הוא טווח הזמן הנדרש לשם השלמתו באופן שיהיה ברור ומובן. ככל שטווח זמן זה קרוב יותר לתדירות הופעתו  של אמצעי החדשות כן גדול הסיכוי שהאירוע ייתפס כחדשותי. עיתונים וחדשות בטלוויזיה, המופיעים אחת ליממה, יעדיפו איפה את ההתרחשויות שמתחילות, מתפתחות ומגיעות לכלל סיום בטווח זמן הזה, ואילו לסיקור ברדיו יועדפו אירועים שתדירותם תואמת את השידור בכל שעה. גורם זה יוצר העדפה של אירועים קצרים ומהירים, התרחשויות מתמשכות ידווחו רק אם וכאשר יגיעו לשיאן הדרמתי.

2 . גורם  הסף

לפני שאירוע זוכה להיות מדווח, עליו "להתגבר" על מעין – "סף של הבחנה" - ככל שיהיו בו יותר מרכיבים גודל, או של כמות או של עוצמה, כן גדל הסיכוי שאכן ידווח. של למשל, התנאי לדיווח על תאונת דרכים זו או אחרת הוא שתהיה מלווה במספר רב של נפגעים, או שתתאפיין בדבר מה ייחודי ביותר, כמו היפגעותם של כל בני משפחה אחת.

3:. חד משמעות

ככל שהאירוע הוא יותר ברור וחד משמעי, ופשוט להבנה, כן גובר הסיכוי שידווחו עליו.   

אירוע כזה יועדף תמיד על אירועים שמשמעותם אינה ברורה ושאפשר להסיק מהם דבר והיפוכו.

4:. משמעותיות

יועדפו אירועים שקהל היעד מיודע אליהם,  השייכים לעולם התכנים שלו והקרובים לו קרבה תרבותית. עם זאת ידווח גם על אירועים שהתרחשו במקומות רחוקים, אם יש בהם משום משמעות או נגיעה לקהל היעד.

5. התאמה לצפיות

ככל שהאירוע עולה קנה אחד עם דבר מה שאנו חוששים ממנו, או לחלופין, שאנו מבקשים שיקרה, כן גוברים הסיכויים שייהפך לחדשה. דברים המצויים הרחק מעבר למעגל הציפיות או החששות שלנו לא ייקלטו.

6 . הפתעה

גורם זה הוא לכאורה מנוגד לקודם, ואכן החוקרים מסייגים אותו וטוענים שאירוע אמנם צריך להיות מפתיע, אך בגבולות של סבירות צפויה. אירוע מפתיע יכול להיות משני סוגים, אירוע שאינו מתוכנן , ומשום כך התרחשותו

7. המשכיות

ברגע שאירוע עבר את "מחסום החדשותיות" הוא יוסיף להיות נושא לדיווח במשך זמן מה גם כאשד אירועים "חדשותיים" יותר עדיין לא יזכו לסיקור. הסיבה לכך טמונה, מצד אחד, בשגרת עבודת המערכת, ומצד אחר בעובדה שאחרי שהאירוע כבר מדווח ומוכר גם "משמעותו" נהירה לעיתונאים, וזה כפי שראינו, שיקול לבחירה מכוח עצמו.

8 . הרכב (קומפוזיציה)

שיקול זה הוא שיקול צורני  ותוכני כאחד,  והוא נוגע למכלול הידיעות המובאות במהדורה המשודרת או בגיליון העיתון. מכוחו של שיקול זה יובאו ידיעות שאף על פי שאינן עומדות בקריטריונים שלעיל הן מאפשרות ליצור הרכב ידיעות מאוזן , מגוון או מספק יותר מבחינת מבנהו הפנימי . שיקול זה חשוב במיוחד לגבי העיתונות המשודרת, שגלטתג ורוגה אינם מטפלים בה .

 המהדורה המשודרת,  שלא כמו גלון של עיתון, ערוכה בצורה קווית מן ההתחלה לסוף, ובנויה בדרך כלל על רצף תוכני מסוים, מה שמחייב קישור בין הידיעות המרכיבות אותה. ידיעות בעלות "ערך חדשותי" נמוך שאינו עובר את מחסום החדשותיות, נכללות לא פעם במהדורה המשודרת ברדיו או בטלוויזיה משום שהן משמשות לקישור בין הידיעות החשובות ומסייעות לעורכי החדשות לבנות מוצר בעל מבנה רציף, המניח את דעתם .

אולם שיקול ההרכב והגוון עלול גם להביא לידי כך שידיעה לא תיכלל משום שכבר מצויה  במהדורה ידיעה דומה בעניין קרוב. בעריכת חדשות הטלוויזיה שיקול ההרכב מרכזי עוד יותר, והוא חל למשל גם על הכללתן של ידיעות המלוות בחומר ויזואלי מרשים, גם כשמבחינת התוכן לא תמיד יש הצדקה לדבר.

התייחסו9+10. ת למדינות ולאנשי אליטה

ככל שהאירוע נוגע יותר למדינות אליטה (אֵלִיטָה- עִילִית, שהכבה החברתית הגבוהה ביותר) כן גדל הסכוי שידווח, והוא הדין באנשים המוגדרים כאנשי אליטה. על השאלה מה הופך מדינות ו/או אנשים לראויים לדיווח מן הטעם הזה אין הם מספקים תשובה. מטבע הדברים יש בנדון כללים של "שכל ישר"  אך מעבר לכך פועל כאן בצורה מובהקת תהליך "הנבואה המאמתת את עצמה", דהיינו, מי ששייך לאליטה זוכה לסיקור, ולפיכך מה שמסוקר אות הוא כי הוא חלק מן האליטה . התוצאה היא שמי שאינו מוכר כחלק מהאליטה יקשה  עליו מאוד לזכות בחשיפה באמצעי התקשורת, וזו אחת הסיבות לתפקיד שממלאים אמצעי החדשות באישושו ובהנצחתו של המצב הקיים.

11. התייחסות לאנשים.

גורם זה הוא אולי המורכב מכל האחרים. ככל שאפשר לראות את האירוע ולהבינו במונחים של נפשות פועלות המעורבות בהתרחשותו, טוענים החוקרים, כן גובר הסיכוי שלו להיות מדווח כחדשה ויש לכך לדעתם, כמה סיבות. ראשית הם סבורים, נובעת הנטייה ל'אינוש' החדשות (כלומר- התייחסות אל ההיבט האנושי) מטעמים  של "אידיאליזים תרבותי", כהגדרתם. תרבות המערב רואה את האדם כאדון לגורלו ולכן המאורעות שהוא מעורב בהם הם תולדה של החלטות שקיבל ושל פעולות שעשה, ומכאן, גם אירועים חדשותיים מתאימים לסיקור על פי עקרון זה. טעם אחר לנטיית האינוש הוא טעם פסיכולוגי:  הדבר מקל על הקורא או הצופה להזדהות עם נושא הידיעה וגם להבין אותה לאשורה. ולבסוף, יש לכך גם הסברים טכניים צורניים, הנוגעים לאופי העבודה העיתונאית. נוח להציג ולהסביר אירוע בפי האנשים המעורבים בו ובתוך המחשתו בעזרת צלום שלהם ו/או ציטוט ישיר של דבריהם יותר מאשר באורח מופשט ובתוך הצגת הדבר כחלק של תהליך חברתי מורכב  וממושך.

12. הקריטריון האחרון שמונים גלטונג ורוגה הוא, השלילה או השליליות

(נגטיביות) בהסבירם את הסיבות המביאות עיתונאים לבחור אירועים לדיווח על פי מדד השלילה שכלול בהם, עונים גלטונג ורוגה על האשמה מרכזית שמקובל להפנותה לעיתונות בכל הזדמנות. ההסבר לכך הוא מורכב, ונשען על כמה מן הקריטריונים שכבר התייחסנו אליהם קודם לכן. העדפת השלילה נובעת, קודם כל, משיקולים של תדירות, וזאת משום שאירועים שליליים, טבעם שהם מתרחשים יותר מהר מתהליכים חיוביים הנמשכים זמן ממושך. יש, הם מזכירים לנו, א-סימטריה בסיסית בין החיובי והשלילי בחיים. להרוג אדם או לפוצץ בית הוא עניין של שניות, ולכן הם אירועים שתדירותם, או משך הזמן שעובר עד שמתחוורת משמעותם, מכשירה אותם להיות מוצגים כחדשות. לגדל ולחנך יצור אנושי, או לבנות בית, הם תהליכים ממושכים שאין בהם "חדשה", זאת ועוד, אירועים שליליים הם בדרך כלל חד משמעיים יותר משום שבחברה המודרנית יש מידה  גדולה של הסכמה בנוגע למה שאפשר להגדירו כאירוע שלילי יותר מאשר בנוגע למה שאפשר להגדירו כחיובי, וזו אפוא עוד סיבה להעדפת סיקורם של אירועים שליליים .

עוד הסבר שמעלים גלטונגג ורוגה נעוץ במה שנראה כהשקפת עולם אופטימית מיסודה, המניחה שאנו מתקדמים לקראת עתיד טוב ייתר. מכאן שאירועים שליליים יהיו פחות צפויים, ולכן מפתיעים יותר וראויים להיות מדווחים.